גוף ללא איברים

לילך שטיאט (תל אביב) וגבי שיליג (ברלין)

מיקום : חזית הבית

המגפה העולמית מעצבת מחדש את המציאות שלנו: הציבורי והפרטי מתחלפים, החוץ מתקפל אל תוך הפנים והדיגיטלי תופס את מקומו של הפיזי. לדברי חנה ארנדט, לא האדריכלות של הסביבה הבנויה היא המכתיבה את המרחב הציבורי, כי אם המפגשים והאינטראקציות האישיות. אולם מה קורה למרחב הציבורי כאשר פעולות ואינטראקציות משנות אותו, ומגדירות מחדש את הפונקציות שהוא ממלא? מיצב גופים ללא איברים בוחן כיצד נוכחותם של גופים ואנשים משפיעה על סוגיות של אחריות אזרחית ויכולת פעולה עצמאית, וחוקר את המקום שבו הציבורי והפרטי מתנגשים, נבדלים ומשתנים. חזית של בניין היא הנקודה הזו: נקודת ההיתוך, אשר בדומה לעור מתפקדת כמעין שכבה מתווכת, שבה נמתח הגבול בין הציבורי לבין הפרטי, בין החוץ לפנים. המיצב שבמרפסת החזית של בית ליבלינג בתל אביב כולל אלמנטים מרחביים היברידיים (עשויים עץ וקצף) המשרתים מטרה כפולה: זהו מבנה נגיש, אשר בו בזמן מהווה אמצעי פרפורמטיבי שמזמין את המבקרים לתצפית על המרחב הציבורי.

אוצר המילים המרחבי העשיר של האוביקטים הפרפורמטיביים המלאכותיים הללו מניע את גוף האדם במגוון דרכים ביוצרו חיבור חדש בין גוף, מרחב וסביבה; בין בני אדם. זוהי עבודה רב-חושית, המשלבת מגע וחוויה אודיו-ויזואלית. האלמנטים הבנויים הללו כמו מתעוררים למגע ומפיקים צלילים שהוקלטו במרחב הציבורי (הפגנות, התרחשויות, קולות מתל אביב וברלין), כמו גם הקראות של טקסטים פוליטיים-חברתיים (בהם מאמרה של חנה ארנדט על אודות יכולת פעולה עצמאית, חירות ומרחב ציבורי). רגעים שהתרחשו במגוון מקומות ונסיבות משוגרים אל המרחב הציבורי-פרטי הזה, ומעניקים למבקרים הזדמנות לקיים דיאלוג עם העוברים והשבים. בתוך כך, חלקים אחרים בעבודה מתפקדים כמעין ״מכונות תצפית״, שממסגרות הן את המראה הנשקף מהמרפסת והן את ההתרחשות הווירטואלית בברלין. מיצב גופים ללא איברים הוא אורגניזם קולי, יציר-כלאיים, מבנה מלאכותי שאוסף ובורא רעיונות ומחשבות על אודות המרחב הציבורי באמצעות חוויה רב-חושית.

אוצרת: שרון גולן-ירון (בית ליבלינג)

תודתנו הכנה לחברת הספוגים הגרמנית – NEVEON

״מישור הוא פיסת אימננטיות. כל גל״א [גוף ללא איברים] מורכב ממישורים. כל גל״א הוא מישור בפני עצמו, שמתקשר עם מישורים אחרים ברמת העקביות. הגל״א הוא מרכיב של מעבר״.

אלף מישורים: קפיטליזם וסכיזופרניה, ז׳יל דלז ופליקס גואטרי (1987)

המבנים של גוף ללא איברים* הם חלק מאוצר המילים האינטראקטיבי שניסחו שטיאט ושיליג בשנת 2021 במסגרת מחקר מרחוק של ריק פרטי / ציבורי. הנוף המרחבי שנוצר אינו תוספת אדריכלית או ריהוט, אלא מישור חדש לאינטראקציה וירטואלית ופיזית. הוא מרחיב את הגוף אל המרחב ומתייחס למושג גל״א של דלז וגואטרי, שגרסו כי גוף נטול איברים הופך למערכת נזילה, משתנה, למישור חדש של חקר ותקשורת.

lila · Bodies Without Organs

רישום מרחוק בין ברלין לבין תל אביב

שיחות וידאו מקוונות במהלך מגפה עולמית

מרץ 2020

סגר קורונה בברלין ובתל אביב: נפגשנו במציאות חדשה וסימולטנית, בה הבית הופך ביום למשרד, כיתה או סטודיו. החלון הדיגיטלי של שתינו משמש פתח להתבונן על היברידים חדשים בין הפיסי לוירטואלי ובין ברלין לתל אביב.