בינואר 2020 התקיימה סדנת ״העיר ההתנהגותית״ בעיריית תל־אביב–יפו, במסגרת הסלונים של מחלקת תכנון ואסטרטגיה, במטרה לקדם חדשנות עירונית בתחומי המגורים, העבודה, המרחב הציבורי והקהילה. במסגרת הסדנה זיהו ומיפו צוותי התכנון והאסטרטגיה תופעות התנהגותיות ותפקודיות במרחב העירוני, ואלו שימשו בסיס לתרחישים של חדשנות תכנונית בעיר. כעבור שבועיים מתחילת הסדנה התפרצה מגפת הקורונה בישראל, והעיר ללא הפסקה – פסקה באחת. חלו שינויים דרמטיים בכל מישורי החיים בעיר: תנועה, צריכה, מגורים, עבודה וכולי.

דוח של גוגל המנתח נתוני ניידות בקהילה בתקופת נגיף הקורונה, מלמד על השינויים ההתנהגותיים בתנועה בעיר עם ירידה במסחר ובקמעונאות, בפנאי ובתחבורה הציבורית, לעומת עלייה בתנועה של מגורים ובתנועה בפארקים (למעט בתקופת סגר מאה המטרים). המידע המצטבר של התנועה מדוח זה, חושף תופעות השוואתיות מרחבי העולם, אך ללא נראות מרחבית ספציפית. 

עם פרוץ המגיפה הופנתה העבודה המחקרית בסדנה להתבוננות מרחבית ולמיפוי מרחבי של תופעות ייחודיות לתקופה זו, בשימת דגש על השינוי ההתנהגותי הדרמטי שקרה בה. אחד המיפויים שנוצרו בסדנה היה מדד הקריאות למוקד 106 העירוני, המהווה סיסמוגרף למצוקות או להלך־רוח עירוני־גיאוגרפי. בבחינת הקריאות למוקד עלה כי הנושאים הדומיננטיים בתקופה זו היו קריאות עזרה לקבלת סלי מזון ותרופות, קבלת מידע לגבי כללי התנהגות במרחב, ודיווחים על הפרות של תקנות הקורונה. קריאות אלה לא התקבלו כלל בעיתות שגרה. יתרה על כך, כשהקריאות מופו באופן גיאוגרפי, זוהו תבניות לא צפויות; בקשות לקבלת סלי מזון התקבלו גם באיזורים במעמד סוציו־אקונומי גבוה, בקשות למידע ולהסברה התקבלו מכל רחבי העיר, ותלונות על הפרות תקנות הקורונה במרחבים הציבוריים המשנים את צביונם.