אמפי TV
בליבו של בית ליבלינג הוקם אמפיתיאטרון. אמפי הוא מבנה יציעים עגול, המקיף במלואו זירה ציבורית שבה מתקיימת, מאז ומעולם, התרחשות חיה ובלתי נשלטת. בחודשים הקרובים נקיים באמפי של בית ליבלינג מפגשים, הרצאות ומופעים, נקרין עבודות וידאו ונפעיל אולפן שידורים חיים. האמפי הוקם במסגרת בית הספר של העיר בבית ליבלינג. היום, יותר מתמיד, דרושים מרחבים חדשים לעשייה, התנסות, חשיבה וביקורת – מרחבים ללמידה. האמפי של בית ליבלינג הוא מקום כזה. מקום שבו ניתן לנסח סדר יום פוליטי
יומיומי שאינו מנותק מההקשר הרחב של החיים: בית ספר, משפחה, עבודה, רחובות וכיכרות. מרחב ציבורי לדיון ענייני, מנומק ובעל חזון חברתי. בשנים האחרונות נדחק הצידה הדיון הציבורי, שמהווה יסוד מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי, ואת מקומם של ידע, ערכים ועובדות קונקרטיות תפסו דעות ו״עובדות חלופיות״. את המשמעות הטרגית של היעדר דיון ציבורי כזה ואת מידת הדחיפות שבטיפוחו מחדש אנו חווים כיום בישראל – על רקע מגפה, משבר מנהיגות וקריסת המבנה החברתי.
אוצר: ערן איזנהמר.
רעיון: אנה ויילד. תכנון: איה צייגר וערן איזנהמר, בנייה: איה צייגר.
אמפי
רעיון: אנה ווילד. תכנון: איה צייגר וערן איזנהמר. בנייה: איה צייגר (2020). עבודת קבע.
תערוכה ראשונה באמפי. האמפי נפתח בשתי הקרנות וידאו. עבודתה של האמנית מעיין מוזס וראיון עם הפעילה הפוליטית והסופרת אנג׳לה דיויס המוקרנות יחד, בחלל אחד-חצוי.
עמידת ראש, מעיין מוזס (2016)
מעיין מוזס עומדת על הראש מול הכנסת, מתנגדת בגופה לצורתו ולתפקודו של בית המחוקקים המנהל את ענייני המדינה. ספר החוקים מעניק למדינה את הרשות להפעיל כלפינו כח. ההתנגדות הגופנית שבה אנו צופים בעבודת הוידאו של מוזס, היא חלק מהיסטוריה של פעילות פוליטית כמחאה, כהפגנה וכפעולות פרפורמנס ציבוריות שבהן מסרב הגוף ומתנגד לכח המופעל כלפיו. זו גם פעולת התנגדות פרטית ואינסופית של האמנית כלפי אי הצדק שבסדר הקיים.
אנג׳לה דיוויס, ראיון בכלא, 1972
מתוך: (2011) The Black Power Mixtape 1967-1975; בימאי: יוראן רולסון
אנג׳לה דיויס היא אחת ממובילות תנועת המחאה ״הפנתרים השחורים״. בשנת 1970 נעצרה דיויס בהאשמת שווא ונלחמה בבית המשפט עד לזיכויה. הראיון שבו אנו צופים התקיים מתוך הכלא שבו נמצאה בעת מאסרה. בשיאו של הראיון היא נשאלת על ידי צוות הטלוויזיה השוודי המראיין אותה, האם הפנתרים השחורים ימשיכו לנקוט באלימות. בתשובתה, דיויס אינה נופלת למלכוד הפופוליסטי, מציגה את ההקשר האישי וההיסטורי לשאלת האלימות, ומצליחה לשלוט ולקבוע גם מתאה בכלא את גבולותיו הנכונים של הדיון.
מאי עומר: יפו 1, יפו 2
מאי עומר מציגה את מחקרה על גן צ׳רלס קלור בתל אביב-יפו. מאי היא אמנית ואוצרת החיה ועובדת בלונדון ותל אביב החוקרת טריטוריות והיסטוריות שנויות במחלוקת דרך עבודתה האמנותית ובמתודולוגיות של פדגוגיה ביקורתית וסוציולוגיה חזותית.
אמפיTV מציג: The Black Power Mixtape 1967–1975 – סרטו של גורן הוגו אולסון
שידור חי מאמפיTV
סרט דוקומנטרי מאת הבימאי השוודי גורן הוגו אולסן העוקב אחר התפתחותה של תנועת הפנתרים השחורים (Black Panther Party) כפי שזו תועדה והוצגה בטלוויזיה השוודית של שנות השבעים. הסרט עוסק בנושאים רבים אשר נותרו רלוונטיים מאוד גם היום: התנהלותם של משפטים פוליטיים, זכויות אדם לאסירים, התערבות המשטרה במאבק אזרחי באמצעות מעקבים, הקשר שבין מיליטריזם לגזענות ותפקידה המכריע של עיתונות ביקורתית. כל זאת על רקע מלחמת ויטנאם והמצוקות החברתיות שהביאה עימה. 92 דקות. אנגלית ללא תרגום לעברית.
אמפיTV מציג: סיור וסדנה פוליטיות
סיור פעיל שיערך בחלל האמפי שבבית ליבלינג בחודש הבחירות. בסיור נשוחח על העבודות המוצגות באמפי: ״אמפי״, ״עמידת ראש״ וקטע מראיון עם הפעילה הפוליטית והסופרת אנג׳לה דיוויס. בעקבות הצפיה בעבודות נדבר על מקומו של הנאום הפוליטי בשיח הציבורי ובבחירות שלנו, נבחן כמה טכניקות של שימוש בטקסט – דיבור, כתיבה והשמעה, ונתנסה בניסוח אמירה אישית, כנה ופוליטית לכדי נאומים שאינם מתבססים על הרטוריקה השגורה.
בהנחיית מעיין מוזס וערן איזנהמר
אמפיTV מציג: The Black Power Mixtape 1967–1975 – סרטו של גורן הוגו אולסון
שידור חוזר מאמפיTV
סרט דוקומנטרי מאת הבימאי השוודי גורן הוגו אולסן העוקב אחר התפתחותה של תנועת הפנתרים השחורים (Black Panther Party) כפי שזו תועדה והוצגה בטלוויזיה השוודית של שנות השבעים.
אולימפוס באמפי
במהלך החודשים מאי-יוני יוצגו באמפי שבקומה השלישית של ״בית ליבלינג״ ארבע תערוכות, מאת משתתפי תכנית ״מסגרת״. בחודשים האחרונים חקרו דקל בוברוב, יותם מיכאל יוגב, שי בן ארי, טל אבידן, עומר שך ועלמה שניאור את האמפי בבית ליבלינג כחלל רעיוני וארכיטקטוני, ויצרו במיוחד עבורו שלוש תערוכות זוגיות.